מאת לילך שוורץ פלג – מטפלת רגשית זוגית ומשפחתית
“תלות” הוא מונח שמיוחס למי שטבע אותו האנליטיקאי והתיאורטיקן דונלד וויניקוט כחלק מהתיאוריה ההתפתחותית שלו אשר מתארת מצבי מעבר בין תלות מוחלטת לעבר תלות יחסית ולבסוף עצמאות.
בשלבי החיים הראשונים של התינוק התלות המוחלטת באימו מייצרת חוסר נפרדות מוחלט. אט אט כשהתינוק מבין שאימו אינו יכולה לספק לו את כל צרכיו מתחיל להתרגל לעובדה שעליו לפתח “עצמאות יחסית” מונח נוסף שבו וויניקוט טבע, בשלב הבא הילד עובר למצב של עצמאות שהוא מבין שיש נפרדות בינו לבין אימו ובכך מסתיים בהצלחה המסע לעבר העצמאות.
אם כך, מה משתבש בדרך? מהי הורות חודרנית ?ומתי ילדנו עצמאיים מידי? ומתי הם תלותיים?
נושא זה מאוד מבלבל בייחוד שהדעה הרווחת היא להתעניין בילדינו, לשאול אותם איך היה היום, להתפעל מהציורים שלהם, לשים לב לרגשות שלהם ועוד. הילדים לעומת זאת לא פעם קוראים לנו “די לחפור!”.
מצד אחד יש את ההורות המזניחה שזכתה בצדק לשמה הרע ומוכרת היטב לכלל כילדים שיש התעלמות מוחלטת לצרכיהם בעוד שההורות החודרנית פחות מוכרת וכמו כן מחיריה.
אם כך האם אני הורה חודרני?
ידוע כי התעניינות בצרכיו הרגשיים והפיזיים של ילדינו הם חשובים וקריטיים להתפתחות לביטחון ולשגשוג ילדינו אך מה קורה כשאנחנו מתעניינים יתר על המידה? במצב כזה אנו ההורים מונעים תהליך משמעותי לא פחות של התפתחות ונפרדות מההורה עצמאות ביטחון עצמי ביכולת האישית וחברתית עם קבוצת בני הגיל. הגבול בין התעניינות וחודרניות לא תמיד ברור אבל יש כמה התנהגויות שאופייניות לילדים ומתבגרים אשר חווים הורות חודרנית יתר על המידה:
- סודות ושקרים– ילדים להורים חודרניים מרבים לשקר ולהסתיר מידע וזאת משום שהם מנסים לשמור על מידה מסוימת של מרחב אישי בן נפרדות מההורים.
- קשיים בגמילה-גם בנושא זה ילדים מנסים ליצור את המרחק מהוריהם ולשמור על המרחב האישי שלהם ולייצר שליטה דרך עשיית הצרכים שזה תחום שבו רק הילד עצמו יכול לשלוט בו ועל גופו.
- הפרעות אכילה-תחום נוסף שבו הילד או הנער/ נערה מרגישים שיש יש להם שליטה אבסולוטית זה בנושא זה בתחום האוכל שבו רק אני מחליט מה אני מכניס לגוף שלי שבבחירה ובהחלטה של מה אני מכניס לגוף שלי יש לי שליטה מלאה.
- הסתגרות-חלק מהילדים חשים כי הדרך הטובה ביותר להגן על עצמה מפני חודרנות היתר של ההורים היא הסתגרות נקודתיים” אם אני לא מספר כלום אי אפשר לחדור אליי באופן שלא מותאם אליי”.
- עימותים והתקפי זעם-כעס וחילוקי דעות הם אמצעי שכיח לסימון גבול ונפרדות הרבה ילדים מתעמתים עם הוריהם עושים זאת בחלק מהמקרים מתוך תחושה שרק עימות יכול לייצר ריחוק ושליטה שלהם על המתרחש.
מה עושים אם כך? איך נמנעים מלהפוך את ההורות להורות חודרנית?
התשובה כמובן, אינה פשוטה. הורים חודרניים הרבה פעמים הם הורים דואגים ואוהבים אשר מתמודדים בעצמם עם חוויה של ערך עצמי נמוך חרדה ובדידות אשר מחלחלים לקשר עם הילד.
לכן הדרך להפסקת החודרנית אינה פשוטה, היא מאלצת את ההורה לעבור תהליך רגשי משמעותי בעצמו, לעיתים אפילו באמצעות טיפול רגשי שבו ההורה יתחיל לפתח ביטחון עצמי בתחומי עניין וקשרים בינאישיים מספקים וינתק את התלות שיצר בלעדיו לסיפוק ולמימוש ואז במובנים מסוימים “ישחרר” את ילדו לפתח את האני העצמי שלו. האתגר של אותו הורה יהיה לשמור על איזון ולא לעבור לצד הקיצוני המזניח. בסופו של דבר נשאף לילד אהוב מושקע ומטופח אבל רק ילד ולא חלק מההוראה או שלוחה שלו.
בסימן עצמאות שמח!
מאת לילך שוורץ-פלג- מטפלת רגשית זוגית ומשפחתית