לפעמים אירועים בחיים מוציאים אותנו מאיזון ומכניסים אותנו לבלנדר רגשי. אתמול היה אחד מאותם ימים.
יציאה מאיזון, לאחר יותר מ- 13 שנה של חיים משותפים, נפרדתי מכלבתי האהובה צ’יקה.
עצב עמוק סבב אותי וליווה אותי במשך כל היום ובאותה נשימה לאחר 5 שנים של עבודה סוף סוף יצאו הקלפים שעבדתי עליהם לעולם או יותר נכון לבית הדפוס שהוא חדר הלידה כמובן.
מות ולידה
עצב ושמחה
למה אני נותנת יותר מקום?
איך מחליטים כמה זמן לתת לעצב וכמה זמן לתת לשמחה?
מה אזכור בעוד 20 שנה ?
האם נוצר חיבור בתת מודע בין שני האירועים?
לדעתי כן. השילוב בין השניים מהמם בעוצמתו.
רגשות מעורבים
לכבד כל רגש ולתת לו מקום של כבוד , זה להרגיש את הכל במידה ולהמשיך לעשות את מה שצריך.
להמשיך לתפקד, לפעול, לעשות ולהרגיש.
גיליתי שאני מחייכת בהנאה ומרגישה את העצב העדין בתוכי. אני מזילה דמעה ומחייכת בשמחה בפנים.
איכשהו חוויתי את הרגשות בצורה מושלמת והם לא התנגשו אחד בשני, הם השלימו אחד את השני.
אולי זו תמצית החיים.
מי יודע
מאת: איריס קונפינו – מטפלת ריגשית
052-2611790