פחדים ואהבה

פחדים זה נושא מורכב מאוד ונדוש מאוד בחיי כולנו.

מצד אחד זו אנרגיה המוזנת מתוך אהבה ושימור עצמי, מצד שני זו אנרגיה של אשליה, משהו שלא ממש נמצא.

הרבה חכמה יש בסחרור הזה. וזה סחרור או יותר נכון מערבולת, שמעלה אותנו לגבהים ומורידה אותנו לתהומות. הדבר היחיד שהיא לא עושה, זה להשאיר אותנו מאוזנים.
לתהומות אנו מגיעים, כשהפחד מקפיא אותנו במקום ולא נותן לנו לזוז. לאט לאט אנו שוקעים לתהום הנשייה. טובעים ונחנקים, מחכים שמישהו יבוא ויציל אותנו.

הדבר דומה לאדם השוקע בביצה טובענית עד מעל לראשו. הידיים לצדיי גופו והוא מחכה שמישהו יבוא יציל אותו. במקרה כזה גם אם מישהו יבוא ויזרוק לו חבל, הדבר לא יעזור, לא ממש, מפני שהוא לא מושיט את הידיים ואוחז בחבל. הוא קפוא במקום.

לגבהים אנו מגיעים כשאנו נמלטים על נפשנו, בורחים וכשאנו מספרים לעצמנו, שאנו נלחמים כדי להשתחרר מהמקום, שהגענו אליו. האדרנלין משתולל ולפעמים אנו מתבלבלים וחושבים, שזה ריגוש. במציאות זו אנרגיה של שימור עצמי משתוללת.

הדימוי הוא של אותו אדם השקוע בביצה עד מעל לראשו והוא “רץ, נמלט ונלחם” במקום ( פול גז בניוטרל ), אבל פה, הוא אומר לעצמו וגם מאמין, שהוא מנסה לעזור לעצמו.

בפועל הוא נשאר בדיוק באותו מקום והחבל, שנזרק אליו נעלם בתוך מערבולת האנרגיה שהאדם גורם מסביבו.

הדרך היחידה לצאת מהביצה הטובענית היא להרפות, להתבונן, לנשום ולקבל. לקבל את הפחד, לקבל את המצב. מהר מאוד החבל יופיע ואז מתוך בחירה האדם יכול לאחוז בחבל ולתת לנותן העזרה למשוך אותו החוצה, כשהוא עוזר כמיטב יכולתו.

כשאנחנו מרפים, מתבוננים ונושמים אנו פותחים את הפתח לעוצמה הפנימית שלנו להתגלות ולהראות את עצמה.

רק שם נמצא החומר שיכול למוסס את הפחדים

איריס קונפינו מרכז לטיפול משולב